יום רביעי, 23 במאי 2018

סיכום ורפרט

ממים- התחממות הגלובאלית

התחממות כדור הארץ- התמודדות עולמית במהלך המאה ה-21 צפויים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם, ואף יותר מכך באגן הים התיכון. שינויים אלו עלולים להוביל לפגיעה משמעותית ברווחת האדם ובמערכות הטבעיות. בקהילה המדעית מרבית החוקרים סבורים כי הסיבה העיקרית לשינויי האקלים היא פעילות האדם הגורמת פליטה מוגברת על גזי חממה כתוצאה צשריפת דלקים פוסילים (כמו פחם, דלק וגז).ישראל היא חלק מהקהילה הבינלאומית המתמודדת בתופעת גלי החום וההתחממות הגלובלית.     
שינויי האקלים משפיע על האדם. לשינויי האקלים קיימים השלכות ניכרות על משאבים ועל סקטורים כלכליים ברחבי העולם, אם לא ינקטו צעדי מניעה שינויי אקלים עלולים לגרום ל:
  • פגיעה באוכלוסיה: השפעת שינויי האקלים על משק המים ועל הים והחופים עלולה לגרום, בין היתר: *נזקים מהצפות: ים או נהרות באזורי חופים, בעמקי נהרות, במישורים נמוכים ובאיים.        *פגיעת בצורות באזורים צחיחים וצחיחים למחצה.
  • פגיעות מאירועי מזג-אוויר קיצוניים, בעיות אספקת מים, מזון, בריאות.
  • חקלאות וייעור: שינויים בגידולים ובאזורי הגידול, במסחר חקלאי, פגיעה ביכולת ההתאמה של יערות לשינויי אקלים, משק האנרגיה.
  • מגוון ביולוגי: מערכות חיים יבשתיות- שינויים בתנאי הגידול של בעלי חיים וצמחיה ובתפרוסתם, הכחדות מינים מסוימים וריבוי מואץ של אחרים.
  • השלכות גיאופוליטיות: השפעה של שינוי האקלים על מדינות שכנות (איום אסטרטגי) השלכות אלו מצטרפות ללחץ הרב של האוכלוסייה הגדלה על משאבי הטבע, ומחייבות קבלת החלטות הקשורות במדיניות, בקביעת אסטרטגיות, ובהכנת תוכניות להתמודדות עם שינויי האקלים.

"מזג אוויר מסוכן": גל חום כבד באירופה

גל חום מכה בימים האחרונים במרכז אירופה ובדרומה, גורם לשריפות רבות, בעקבות זאת מתו עד כה לפחות שלושה כתוצאה מהחום הכבד (שניים ברומניה ואחד בפולין). הרשויות ביבשת קראו לתושבים ולתיירים להיזהר מ"גל החום הכבד מאז 2003". באיטליה הטמפרטורות גבוהות ב-10 מעלות מהממוצע.  החזאים חוששים שהחום הכבד יימשך גם בימים הקרובים, והרשויות קראו לתושבים ולתיירים הרבים שנופשים ביבשת לגלות זהירות.

הקריטריונים של כתבה זו:

  • חשיבות- מקרה זה של המזג האוויר המסוכן מתייחס לחיינו וחשוב לקיום שלנו.
  • רלוונטיות- אירוע זה נוגע לנמעני התקשורת, מספר שבעקבות מזג אוויר זה מתו שלושה אנשים (שניים מרומניה ואחד מפולין).
  • עדכניות- מידע זה הוא מידע חדש התורם לנו להבנת המציאות, בא לעדכן אותנו על מזג האוויר המסוכן.










יום רביעי, 9 במאי 2018

עבודה בסאטירה


קטע סאטירה: ארץ נהדרת 14 | אגס קימל – לא חוקית


קטע סאטירה זה לקוח מארץ נהדרת. אגס קימל היא דמות של כוכבת נוער מארץ נהדרת אשר משחקת אותה תום יער. קטע זה הוא פארודיה המתייחסת על כוכבות הנוער הבולטות בארץ (אגם בוחבוט שכינויה במערכון הוא "אגס" ונועה קירל- "קימל"). במערכון זה רואים את הביקורת על הכוראוגרפיה של הכוכבות נוער העיקריות- נועה ואגם, על הניהול המשפחתי אשר נועד רק כדי ליצור פרנסה טובה למשפחה בגיל כל כך צעיר. הדמות הפארודית של "אגס קימל", נערה דלת כישרון, בעלת יומרות בתחום הזימרה. הדמות זוהתה בידי רבים עם נועה קירל ואף זמרות/נערות אחרות.

סאטירה- ז'אנר של תכניות שמטרתן לבקר (מלשון ביקורת) תופעות פוליטיות וחברתיות באמצעות הומור מוגזם ואלים. בקטע זה, ארץ נהדרת באה לבקר ולצחוק על נועה קירל ואגם בוחבוט, זוהי פארודיה לכל השירים שמוציאות הזמרות הצעירות הללו, הוא בא לבקר את הזמרות בנוגע לגילם הצעיר, לדוגמה, "אני לא חוקית", הכוונה לנועה קירל הצעירה אשר לא מלאו לה 18 שנים.

סוגי תאוריות שעוסקות בחקר ההומור:

1. תאוריית העליונות: אנשים שואפים לחוש עליונות על ידי הנמכת האחר (צוחקים על החלשים אך גם על החזקים, מציגים את טיפשותם וכך מרגישים יותר טוב עם עצמנו (גב האומה, ארץ נהדרת שצוחקים על פוליטיקאים).

2. תאוריית ההרפייה: ההומור מאפשר לעסוק בנושאים שהם "טאבו" (אסורים) ולהרפות את המתח והמבוכה שהוא יוצר (בדיחות על שואה, בדיחות גזעניות).

3. תאוריית אי ההלימה: חיבור בין שני תחומים שונים שאינם קשורים זה לזה, יוצר מצב אבסורדי (מפתיע) וגורם לצחוק.

תאוריית העליונות באה לידי ביטוי בקטע זה, כיוון שמערכון זה גורם להנמכת הזמרות הצעירות, הוא גורם לכך שאנשים יצחקו וילעגו עליהם. מטרתם הוא לנסות להקטין את הזמרות ולהציג ולהקצין את חוסר התבונה אצלם. 

הסיבות לחשיבות הסאטירה בחברה הדמוקרטית הם:

  1. דרך לגיטימית לצחוק ולבקר את בעלי הכוח (השלטון).
  2. ריבוי דעות ומידע מגוון שמסייע לציבור לגבש עמדה.
  3. העצמת קבוצות חלשות שמופיעות בפריים טיים.
  4. מאפשר לאזרחים להיות "מרוצים" ולא לצאת כנגד השלטון בהפגנות.
החשיבות באה לידי ביטוי בקטע סאטירה זה בכך שהם מצאו דרך לגיטימית לצחוק ולבקר את הזמרות הצעירות - נועה קירל ואגם בוחבוט, בעלות הכוח, המוכרות והידועות לציבור. הם מבקרים את התנהגותה של נועה קירל, מנסים לחקות את הקליפים שלה, כיוון שרובם הם פרובוקטיביים ומעוררים סערה בשל גילה הצעיר.




יום רביעי, 21 במרץ 2018

חדשות וגלובליזציה

חדשות וגלובליזציה 


הקמע של מונדיאל 2018 (רויטרס)מדיווחי מוסקבה נמסר כי ניקולאי פטרושב- ראש המועצה לביטחון לאומי של רוסיה העלה את הנושא של סיוע ישראלי לאבטחת המונדיאל במהלך פגישה שקיים לצד הישראלי - מאיר בן שבת. לפי הדיווחים של התקשורת ברוסיה, אפשר להבין כי שלטונות רוסיה מעוניינים בסיוע ישראלי באבטחת המונדיאל שיתקיים בקיץ הקרוב. בעקבות עדכון זה אשר מעסיק את אנשי הציבור, ראש המועצה לביטחון הלאומי של רוסיה- ניקולאי פטרושב אשר מבקר בימים אלו בישראל העלה את נושא זה לצד הישראלי- מאיר בן שבת.
התפרסמה הודעה מטעם המועצה לביטחון לאומי של רוסיה בסוכנות הידיעות "אינטרפקס". הודעה זו לא מכילה כמות גדולה של פרטים אך נאמר בה כי במהלך הפגישה של ניקולאי פטרושב ומאיר בן-שבת ידונו בשיתוף פעולה בנוגע לאבטחה וסיוע להגברת הביטחון במהלך ההכנות לקראת המונדיאל ובמהלך המונדיאל עצמו. הודעה זו לא הכילה פרטים נוספים על שיתוף הפעולה הרוסי-ישראל המתהווה בנושא. בנוסף לנושא זה, משרד החקלאות הרוסי העלה עוד נושא בימים האחרונים שמזהיר כי נחילי ארבה עלולים להגיע למגרשים בהם ייערך המונדיאל ולשבש את המשחקים בקיץ הקרוב. לאחר שהדברים פורסמו בתקשורת הרוסים הגיעו למסקנה כי הארבה לא יהווה סכנה למשחקים ולא יגרום לשום בעיה במהלכו.

השידורים בתקשורת גורמים להתנגשות בין הגלובלי לבין הלוקלי. 
מצד אחד, המדינה מאפשרת למדינות אחרות להיות חלק בנושא וזאת בעקבות אמצעי התקשורת, כלומר, ידיעה זו מופצת בתקשורת ולכן מדינות מודעות לאירוע זה.
מצד שני, דבר זה גורם לאיבוד הזהות המקומית והתרבותית של רוסיה ומדינת ישראל.

גלובליזציה: מערכת יחסי גומלין חברתיים וכלכליים בין מדינות. תהליך שבו העולם הופך להיות קטן שבו אמצעי התקשורת מפיצים בכל העולם ידע, התוצאה- תרבות אחת (שפה, אוכל, בגדים, סרטים) משתלטת על העולם. 
גלובליזציה באה לידי ביטוי בכתבה זו בכך שנושא זה מופץ ופורסם באמצעי התקשורת בעולם. סיוע זה הוא מערכת יחסי גומלין חברתיים וכלכליים בין ישראל לרוסיה.

לוקליזציה: (לוקאלי-מקומי) הדגשת ההיבטים המקומיים הנוגעים למדינה ולא לכלל העולם. כלומר, משהו שמייחד את התרבות שלנו ושונה מהגלובלי.
לוקליזציה באה לידי ביטוי בכתבה זו בכך ששלטונות רוסיה בשיתוף פעולה עם ישראל, הם מעוניינים בסיוע להגברת הביטחון באבטחת המונדיאל. 

חמשת הממ"ים: 

  1. מי מעורב במקרה- ראש המועצה לביטחון לאומי של רוסיה (ניקולאי פטרושב), מאיר בן שבת. 
  2. מה קרה- שלטונות רוסיה מעוניינים בסיוע ישראלי באבטחת המונדיאל שיתקיים בקיץ הקרוב, בעקבות זאת ראש המועצה לביטחון לאומי של רוסיה נפגש עם מאיר בן שבת ודן בנוגע לנושא זה.
  3. מתי זה קרה- בימים אלו ("ניקולאי פטרושב המבקר בימים אלו בישראל העלה את הנושא בפגישתו עם מקבילו הישראלי מאיר בן שבת.")                                                        
  4. היכן זה קרה- בישראל.                                                                                 
  5. מדוע זה קרה- בעקבות בקשתם של שלטונות רוסיה המעוניינים בסיוע ישראלי להגברת הביטחון במהלך המונדיאל, ניקולאי פטרושב ומאיר בן שבת ידונו בנוגע לנושא.

ערך חדשותי- אירוע זה פורסם בתקשורת כיוון שהוא:

  • ייחודיות- אירוע זה הוא שונה, שיתוף פעולה של שלטונות רוסיה עם ישראל הוא חריג, לא קורה כל יום שישראל משתתפת בסיוע במהלך מונדיאל.
  • חשיבות- אירוע זה מתייחס לחיינו, הרי מדובר על סיוע להגברת הביטחון במהלך המונדיאל.
  • רלוונטיות- אירוע זה נוגע לנמעני התקשורת, הוא רלוונטי לציבור הישראלי, הרוסי והציבור הרחב אשר יגיעו בקיץ הקרוב למונדיאל.
לדעתי, סיוע ישראל להגברת הביטחון במונדיאל יכול לתרום במידה רבה לקיומו התקין של המונדיאל. אני סבורה שסיוע זה ישפיע על רוסיה, כלומר, לאחר שרוסיה תקבל סיוע מישראל יחסיה והתנהלותה כלפי ישראל תהיה יותר ידידותית.  

יום ראשון, 14 בינואר 2018

השפעות הטכנולוגיה



כתבה זו מדברת על ההשפעה של הטכנולוגיה על הילדים שמשתמשים בה ביומיום.       בכתבה זו הכותב טוען שהטכנולוגיה בחיינו אינה משבשת את התפתחות המוח, אלא ההפך, היא גורמת למוח לבצע התאמות שנדרשות לתפקוד טוב יותר בסביבה זו. בנוסף הכותב נלחם בעמדתו בכתבה על כך שטענתם של אנשים היא לא מוכחת ולא ברורה מאליו. לדוגמה, הכותב טוען שהטכנולוגיה לא גורמת להפרעות קשב, הטלפונים והמדיה החברתית לא גורמים לפגיעה בתקשורת של הילדים, שמניע זה הוא יותר חרדתי מאשר ממכר ועוד. הכותב כותב בנוסף על אובדן הילדות של הילדים בעקבות מניע זה והדטרמיניזם הטכנולוגי (התפתחות הטכנולוגיה מעצבת ומובילה את התפתחות החברה). לדעתי, דברי הכותב נכונים, אך יש טיעונים שהם פחות. לטענתי, הכותב צודק בכך שאין הוכחה שהרשתות החברתיות פוגעות ביכולות לתקשר, למרות שיש ממצאים שמראים שאנחנו משתמשים ברשתות כדי לפצות וליישר קו עם בעיות התקשורת שאנו חווים. הכותב טוען: "מרבית המקרים של פגיעה מינית מבוצעים על ידי אנשים שהילד או המבוגר מכירים מראש. כלומר האינטרנט לא גורם לילדים שלנו להיות חשופים יותר לסכנה".         אני נגד טענה זו, כיוון שאני חושבת שרוב המקרים של פגיעה מינית התבצעו על ידי אנשים זרים מהאינטרנט ומהרשתות החברתיות. יש ביכולתם של אנשים אלה להתכתב עם הילדים, ולחשוף את מצבם של הילדים בעקבות ההתכתבות, ובעקבות פניות אלה לילדים, לאנשים האלה יש אפשרות להתקרב לחייהם וכתוצאה מכך לגרום לילדים לסכנה ולחשיפה פרטית. 


יום רביעי, 10 בינואר 2018

ניתוח פרסומת




פרסומת זו היא ממודל סמיוטי, מכיוון שכל אחד מהצופים בפרסומת זו מפרש את זה בצורה שונה, בפרסומת מופיעה ילדה מתרחצת, חשופה עד קו החזה, אני מניחה שעבור החברה הדתית, החברה "ג'ונסונס בייבי" תייצר פרסומת מתאימה יותר. יש כאלה שיקנו את המוצר ויש כאלה שלא. בפרסומת לא נעשה שימוש בסלנג.

מוען: חברת ג'ונסונס בייבינמען: אמהות וילדות הצופות בפרסומת.מסר: שמפו, מרכך ותרסיס שהופך כל ילדה לנסיכה.ערוץ: טלוויזיה.קוד: סרטון.משוב: טוקבקים.





יום רביעי, 3 בינואר 2018

הכיתה כזירת תקשורת והשפה הדיגיטלית

הכיתה כזירת תקשורת והשפה הדיגיטלית

                                                           המירוץ למיליון 


בכתבה זו מדובר על הזוג הנערץ בתכנית הריאלטי "המירוץ למיליון", האחים ברזני. צמד זה הינו הצמד הנערץ על ידי הצופים. בכתבה זו נטע ברזני מספרת על המקרה הנורא אשר קרה לה כשהייתה בת 16, נטע חלמה להיות דוגמנית וכאשר הלכה לאחד האודישנים אחד הבוחנים אמר לה שהיא טיפה השמינה ותהיה יותר יפה אם תרזה.          
כתוצאה ממפגש זה, החליטה להתחיל "דיאטת כאסח", ולדבריה, בתוך שבועיים היא השילה 5 ק"ג. 
מוען: "ישראל היום"
נמענים: קוראי "ישראל היום"
מסר: התוכן של הכתבה- הזוג הנערץ מ"המירוץ למיליון" ומשברה של נטע.
ערוץ: אתר חדשות קוד: סרטון, תמונה.
משוב: יש משוב באמצעות טוקבקים.
כתבה זו עוברת לקהל הנרחב דרך התקשורת (מחשבים, פלאפונים).


נטע ועומר ברזני // צילום: כפיר זיו